#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין פסח ששחטו לשמו ושלא לשמו, או שלא לשמו ולשמו, בעבודה אחת או בב', לר&quot;מ ולר' יוסי ?	"בב' עבודות - פסול. דאיכא חדא שלא לשמה.<p></p><p dir=""rtl"">בעבודה אחת, בשלא לשמו ולשמו - פסול, לר""מ תפוס לשון ראשון, לר""י אזלינן בתר תרוויהו.</p><p dir=""rtl"">לשמו ושלא לשמו - לר""מ כשר דתפוס לשון ראשון, לר""י פסול דאף בגמר דבריו אדם נתפס.</p>"	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעיא דר&quot;פ אי מתני' איירי בעבודה אחת או בב', על איזה ציור קאי, וכמי אתיא מתני' ?	על לשמו ושלא לשמו, והספק אי רק בב' עבודות, אבל באחת כשר כר&quot;מ דתפוס לשון ראשון, או אף בעבודה אחת וכר&quot;י דאף בגמר דבריו אדם נתפס.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי מתני' דשחטו לשמו ושלא לשמו איירי בב' עבודות, במה הוא שונה מהרישא דשחטו וזרקו שלא לשמו ?</p><p dir='rtl'>[דודאי הכוונה או שחט או זרק, דל&quot;ל לתרוויהו].	הרישא במחשב בשחיטה או בזריקה.</p><p dir='rtl'>הסיפא במחשב בשחיטה עצמה, ובשחיטה ע&quot;מ לזרוק.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט הוזכר במשנה גם שוחט שלא לשמו ולשמו, הא כבר איפסל מקמייתא דשלא לשמו ?	אי איירי בעבודה אחת א&quot;ש. דקמ&quot;ל דלא אמרינן תפוס לשון אחרון.</p><p dir='rtl'>ואי בב' עבודות איירי, תני לה אגב רישא דלשמו ושלא לשמו.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שחטו לאוכליו ושלא לאוכליו, האם איירי בעבודה אחת או בב', ומה סברו להוכיח מזה לרישא?	איירי גם בעבודה אחת, דאין לומר רק בב' עבודות ומשום דאין מחשבת אוכלין אלא בשחיטה, דהא גם בעבודה אחת מקצת אוכלין לא פסל.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ד להוכיח מזה גם ללשמו ושלא לשמו, דאיירי גם בעבודה אחת, ודלא כר&quot;מ דאמר תפוס לשון ראשון. ואמרו דהא כדאיתיה והא כדאיתיה.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שחטו לאוכליו ושלא לאוכליו, אלו ב' אופנים יתכנו בזה, ומ&quot;ט דכשר ?	א. בב' עבודות, דהזריקה שלא לאוכליו. וכשר דאין מחשבת אוכלין אלא בשחיטה.</p><p dir='rtl'>ב. בעבודה אחת, ומשום דמקצת אוכלין לא פסל.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בגמ' נסתפקו בשוחט פסח לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה, אם שלא לשמו מוציאו לידי לשמו ומכשירו.<p></p><p dir=""rtl"">מהיכן סבר ר' דימי לפשוט לפסול, ומה דחה ר' ירמיה?</p>"	מהא דבזמנו שלא לשמו פוסלו, ואין לשמו מכשירו. ה&quot;נ שלא בזמנו הלשמו פוסלו, ואין שלא לשמו מכשירו.</p><p dir='rtl'>ודחה ר' ירמיה דשלא לשמו נוהג בכל הזבחים, [לכה&quot;פ שלא יעלה לשם חובה] ואינו ראייה לפסול לשמו שאינו אלא בפסח.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבא הוכיח להכשיר פסח ששחטו בשאר ימות השנה לשמו ושלא לשמו, דהא בשוחט שלא לשמו נמי סתמא לשמו קאי, ומהני השלא לשמו להכשירו.</p><p dir='rtl'>והקשה רב אדא בר אהבה, דאשכחן דיותר מועלת המחשבה היכא דאמר מאשר הסתמא, וממילא ה&quot;נ אפשר לפסול. היכן מצינו כן, ומה חילק רבא משם ?	מצינו בהא דלאוכליו ושלא לאוכליו כשר, ואילו שלא לאוכליו פסול, אע&quot;ג דסתמא לאוכליו.</p><p dir='rtl'>ודחה רבא דהוא משום דהסתמא לאוכליו אינו גמור, דהא מושכים ידיהם ממנו עד שישחט. אבל הסתמא לשמה אלים כפירוש.	<br/>פסחים דף ס		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגמ' נסתפקה בשוחט פסח בשאר ימות השנה לשם פסח, בשינוי בעלים.</p><p dir='rtl'>מהיכן סבר ר&quot;פ לפשוט הדין, ומה הדין למסקנא ?	"ר""פ סבר להוכיח דכשם ששלא לשמו הפוסלו בזמנו מכשירו שלא בזמנו, ה""ה שינוי בעלים. ורבא דחה דשלא לשמו אלים בד' דברים.<p></p><p dir=""rtl"">ולמסקנא אמרינן דנעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.</p>"	<br/>פסחים דף ס		
